אז מה שבמקום להיות עם חברה שלי יצאתי לשבת איתו בפארק?
אז מה שתוך שעה כבר הספקתי להתיישב עליו?
אז שלפני שהשמש זרחה הספקנו להתגלגל על מתקן משחקים מעץ?
אז מה שחזרתי הביתה עם קרוב לעשרה היקים?
אז שמאז עזרתי לכמה אנשים לגמור?
אז מה שהיתה לנו שיחה שברובה הוא גנח?
אז מה שאני חושקת באנשים שאני לא אמורה?
אז מה שבזמן טקסי זכרון המחשבות שלי מעופפות?
אז מה שהדגמתי את כישוריי על מלפפון כשהוא הסתכל מרחוק?
אז מה שאני גאה בחזה הממש לא קטן שלי?
אז מה שאני רוצה לרדת לו?
מותר לי, זה הגיל.
ובכלל, זאת לא אני.
אלה ההורמונים שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.