אבירם מגור / כשאני כותב |
אני אני
אבל אחר
בדיוק כמו
כשאני
אוהב
עם ריק
בלב
כשאני כותב
אני כמו מתעורר
משינה לשינה
עמוקה יותר
פת גנובה
של מלים
אני מחליק
לאמתחתי
ומפזר
ואחר אוסף
כציפור
המרדפת
שברירי אור
המדמה
להשביע
רעבון נעלם
ושחור
כשאני כותב
אני צועד
כמו
עיוור
לפנים
עם הפנים
לאחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|