|
שוכב מול הים ומנמנם
גלים באים ומוליכים אותי שולל
מטלית קרה על מצחי המדמדם
המקום הזה נראה לי מקולל.
אולי מחר אעשה את הלילה בקיבוץ
בשביל זה אני מוכן אם לא ללכת אז לרוץ
מסדר אני בגדים עכשיו לכבוד
המקום החם אליו מחר אנדוד.
הלילה כאן דומם כמו עמוד
ורק כוכב קטן, מתחזה ניצוץ חשוד
הצרצרים מצרצרים, הציפורים שרות מעל
ורק אני רוצה הביתה כמו תינוק שלא נגמל. |
|
|
החיים הם חלק
קטן מאוד במוות
שהוא חלק עוד
יותר קטן מכל
התמונה, שהיא
בכלל חלק קטנטן
מהאמת שהיא רק
חלק פיצפון
מאלוהים,
ואלוהים זה
אני!
בני סלע,
פילוסוף ואסיר
דיכאוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.