'מדהים איך שכל החיים שלנו אנחנו שולחים ידיים לשמיים,
מנסים לתפוס במשהו, רק לא ליפול.
תופסים באוויר, תופסים בכסף, תופסים בידיים אהובות,
תופסים בכל דבר שיחזיק אותנו מליפול למטה.
הכי למטה שאפשר.
אנחנו מנסים כל כך חזק עד שהידיים שלנו נהיות לבנות ממאמץ,
הפנים מקבלות עוויתות ונהיות חמוצות, השיער מתנפנף ברוח
ומתפזר,
והשרירים מתחילים להיתפס.
עם הזמן והשנים, הכל עובד קצת פחות טוב, וצריך לשמן את
הצירים,
אבל זה לא מפריע לנו, כי אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לתפוס הכי
חזק במה שרק אפשר,
רק לא ליפול.

זה מדהים, את יודעת?
מדהים שאנחנו עושים את כל זה, כשכל מה שאנחנו באמת רוצים לעשות
זה להרפות, לשכוח מהכל, לעזוב הכל,
לשחרר את הידיים מהאחיזה המתמדת, ופשוט ליפול למטה,
ולראות איפה ננחת.'