נהי ודמעה כמראת אלף פרצופים
צחור שיניים עיני ברק ושפתיים
אגל טל אצבע נצרבת בגבעול לא מלוטש
ועב לו שט משרבט דיוקן חית שמיים.

מבט מצועף עייף מלהכיל שמחה או ידע
ידיים מושטות אל המרכז או השביל הנשכח
גוף מהלך אל שדה קוצים רחוק לא נודע
מילים נותרות על שפת אנוש אומרות לא נדע.

רוח מהלכת צל מרחף רודף כמו אבני כביש צהובות
הילה לא נראית ופעמוני קול חרישים מנגנים
דרך זהובת חולות אקציות בצידה עוקצניות מסוככות
אופן חלוד צלצול חנוק אבנים קטנות תלמים תלמים.

עזב חלף סרט חדש או גשם שטף כמו ברד מנקר
הכל ברח גם הדרך העץ הפרח וכל ענן בשמיים
הדרך מסומנת התוואי לא נעלם ותמיד שם אני חוזר
היכן הלב היופי הנועם היכן האהבה אהבת ילדותיים.