שתיים בצהרים אתה רק מתעורר
מנסה לפקוח תעיניים
העולם מזמן כבר, בשגרת היום
אבל אתה תקוע עוד בלילה
מה קרה לילד, שהיה כזה מתוק
איך מזרק הפך להיות כמו אמא
פעם גם ידעת בשביל מה יש בעולם צחוק
עכשיו אתה כבר לא יכול לראות קדימה
מקבץ עוד שקל כדי לחתוך לסימטה
מפשיל שרוול שולח את הזרוע
העולם עכשיו כבר לא עוצר אותך
שכבות של פוך עוטפות אותך בשקט
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.