בחלומי,
אני אוחז בפנייך בשתיי ידיי
ואת בוטחת בי
נוגע בסנטריך, ברכתיך
ואת אוחזת בי
בחלומי,
וחלומות, תמיד הן משאלות
ואני סבור שכן,
ואין עצוב ממשאלה
כי היא רומזת בחשאי וסתר
ודאי על מה שאין, וכנראה שאין.

אך בחלומי,
את גופך, רכותך, כולך
חושפת את מולי
כך בחלומי,
אך בעת הקיץ, לכל אשר אלך
אסע בקרבי את יאושי
ושתיי עניים
רודפות אותי בחלומי כבערותי
מצפות טובות ורואות
אותי בחלומי
ואין עצוב מחלומות
את מילתי אתן
כי לרוב הם רומזים בסתר
ודאי על מה שאין
וכנראה שאין