יונתן שנידרמן / מחווה |
לחזור רק אליך
לשיפולי הסדין
לחום שערך המתולתל.
לחייך רק אליך,
להתייצב עירום מול עינייך,
לשכנע אותך,
שאת היחידה.
ובאמצע הלילה
להבריח שדים,
להוכיח עצמי בפניך.
להבעיר את ספקך
באש לפידים -
לבטל את פחדיי
להקהות את חושיי.
להיות כמה כל כך
אליך
אל גופך
אל אישורך -
לשמור ממנו קצת לעצמי.
להסתובב שיכור
בין הריסות הבית שפעם בניתי,
שוב לעלות לבמה
לבדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|