הנה אני מלקט חפציך
בארגזים חומים של קרטון;
עוטף רגעים שאולים
בנייר צלופן מרשרש,
מפקיד בשקט צלילים מתוקים
שבקעו מזמן מליבך.
שוב מספיד מלאכים בדמותך
מפורר קונכיות חלולות
כמו מילים שפעם החלפנו
ומניח סודות קטנים,
שהיו רק שלנו,
בשורות ארוכות כמו גוויות.
משיל מעליי תסבוכת קסמים
וסדין מוכתם בנבואות תוכחה,
וזר קוצים שעיטר את ראשי,
וחיוך קצת ישן
עם מחלת שכחה;
אורז הכל בקופסא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.