יש סוגים של אנשים
וחיבור שקשה להסביר
קשר שנוצר
ישנו פשר לדבר.
שמיים, כוכבים ושמש על הים,
בחלל שסובב, או תוך כדי מעוף
ידעתי כל הזמן
רצית רק לחלוף
וכחלק מהנוף.
מה הייתי אני -
אם לא היית את?
יצרת לך את זהותי עם מילותייך.
פני-ירח מביטות אל השמיים
ראשך נטוי, גופך רפוי
שתי ידייך מושטות עכשיו אליי
סערתי שבתוכי - הכל גלוי.
איך ניחשת מיד
נגעת - ולא ברחת
ידעת, ועדיין את כאן.
אוויר הרים צלול כיין
ועשן - תפוח ממלא את החלל
הכל פועל עדיין
בין מילותייך סיפור נגלל
תוגתי שזרת בו, וגם אותי כלל.
אין דבר שנסתר ממך
וכל מה שנזכר, בתוכך הוא נשאר
תודה אלחש גם לעננים
כי הרגעת וזה עוד לא נגמר.
מוקדש לך, צ'ופצ'ו.
אוהבת. |