יום שישי בערב.
ואני עוד פעם לבד.
כולם ביחד עכשיו,
ולי אין אף אחד.
אנחנו חוזרים מהצופים,
ואני מרגישה כל כך טוב!
בטוחה שיש לי חברים,
והסוף לבכי קרוב!
ואז מגיע הערב, יושבת ומחכה.
אף אחד לא מתקשר.
אבל אני עדין מקווה.
ואז השעה 10 מגיעה,
ואני חושבת: 'לא נורא'
11, ואני סופרת את השניות.
12, ואני מתאמצת לא לבכות.
והיום הם אמרו שיזמינו אותי!
הם אמרו שיתקשרו ויודיעו!!!
והיום יום שישי והשעה כבר אחת,
והנה, אני עוד פעם לבד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.