הלהב חותך בבשר,
עור ושרירים נקרעים ברגע אחד.
תנופה בקו ישר,
מפלחת דרך בלב שנכחד.
בין מכה למכה,
בין שלוליות הדם,
הכאב משאיר אותי חי.

התחבושות עוצרות את הדם,
חוסמי עורקים כולאים את הגוף.
הנשמה נשארת בפנים,
המכונות שרות לה בין צפצוף לצפצוף.
ומעבר לתרופות,
מעבר למשככים,
הכאב משאיר אותי בחיים.

עמוק מתחת לתחתית החבית,
בין הקבר הקר לגיהינום בוער,
אני עוד אתאושש,
אני עוד אקום ואתגבר.
כי מתוך הכאב,
כי מתוך תהומות הייסורים,
אני עוד אשוב לחיים.