דורית פרידלר / צפירה |
אני נעמד עם כולם
הכל נעצר,
אך לא כולם עוצרים אותו הדבר.
רון נעמד "דום" כשידיו לצדדים,
דנה משלבת מאחור ידיים,
רינה המורה מרכינה את ראשה,
והמנהלת עוצמת עיניים.
אני מנסה בכל פעם
לעצור בצורה אחרת,
וכל פעם מתפלא:
איך זה שאת הגוף, אני יכול לעצור לדקה,
אך במוח המחשבות רצות בלי הפסקה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|