אני אדמדבר
צחיח וחלק, עם חיים נסתרים
ואדי סודי וציפורי לילה מטורפות
נחשים מסתתרים ומעיינות זורמים
חום
יותר מדי חום
פחות מדי חום
אני מחכה לגשם הנכון.
לפעמים יש בי שקט קדוש,
לפעמים הסופה מקלפת את עור פני וזורקת אותי
על אנשים אחרים להיצמד ולהמשיך
אני אדמדבר
מבקרים בי אנשים,
חולפים דרכי עוברי אורח, שיירות
ואני מתלכלך מהרעש
ורועש בטבעי
אני מחכה לגשם הנכון
ולאנשים הנכונים ולרוח הנכונה
ולרגע הנכון הזה, בין יום לוהט ללילה קר
בו השמש תצבע אותי בצבעים חמים
ואוכל להתעורר סוף
סוף.