איתי קורן / כתמים |
במיסוך העשן את חיי אחביא, לא יראו בעניי מה מסתיר מצפוני.
אהבות לא שפיות אל ליבי פצעו.
למה ברחו?, הראי באמת הם רצו!
צלקות במוחי מקרבות הזוים.
כתמי זרע ודם את חיי מכסים.
אין אהבה - כולם נשרים!
את ליבי הגוסס מרחוק מריחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|