יש הרבה במעט שקיים בנינו.
יש נוף פסטורלי מאחוריי החומה שעומדת מולנו.
אולי יש מוסיקה רועשת מחוץ לחדר
שאנו, סגורים בו.
יש מעט בחלל הגדול הזה, שלנו.
אני ואתה,
בין שנינו, עכשיו.
יש דממה  קרה  עכשיו,
מבטלת, את שנינו.

אני רק מבקשת שננסה,
מציעה שנפתח עיניים
בוא נפתח אוזניים
בוא נביט זה בזו,
בוא נשמע.
בוא לא נשתייך זה לזו במהרה.

יש תקופה יפה, ארוכה
ממתינה לנו אם רק נתגבר על השעה הקשה,שלנו.
יש דרכים נוספות, קצרות,
ליעד המבוקש, של שנינו.

אם רק  נשבור את הקרח שמקפיא אותי
אני שמקפיאה אותך
בוא נפתח אחד לשנייה,
בוא נברר,
למרות הכול ישנה סיבה לכל מצוקה,
אך  בקרוב הכול בודאי יגמר.

אני רק מבקשת שננסה,
מציעה שנפתח עיניים
בוא נפתח אוזניים
בוא נביט זה בזו,
בוא נשמע.


בוא לא נשתייך זה לזו במהרה.