מיה פלמינג / רוטינה |
כלום.
וזאת אני
וזו נקודת הפתיחה
ממנה אני יוצאת ואליה שבה
ממנה אני יונקת את טיפות החיוניות,
ממנה אני גדלה ומתפתחת ומתהווה ומתקיימת
ממנה אני נהיית עצובה ושמחה ומאושרת וכל כך שלמה
ממנה אני מתרחבת ורואה את הכל בצורה הכי שקופה ובהירה,
וממנה אני חוזרת ומתרוקנת, נשברת, מתנפצת,
מתפרקת, נעלמת, מתקצרת, מצטמקת,
קטנה, סתומה, בודדה, ריקנית.
וזו היא נקודת הסיום,
והנה אני שוב,
עוד הפעם,
כלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|