New Stage - Go To Main Page

עמית פלס
/
עכשיו זה נגמר

עכשיו זה נגמר,
אך הכאב עדיין לא עבר.
הייתי רוצה הכל לשכוח,
אבל הוא לא נותן לי, המוח.

חבל שככה זה היה צריך להיגמר,
חבל שאין לסיפור הזה סוף אחר.
אבל לפחות נשארנו ידידים,
ואת תמונתה במוח שלי אני שומר.

אם כך היא החליטה, כך יהיה,
ואין להשיב את המעשה.
יש רק סיכוי אחד קטן,
שהתשובה תשתנה.
אולי היא תתאהב בי במשך הזמן,
ותשכח את העבר וההווה.

אני מקווה שכך יהיה,
ולא אצטרך לסבול יותר מדי.
אחרת אכרות את ראשי,
או רק את עיניי.

כשאראה אותה עוברת ליידי,
עדיין גופי ירעד.
אך אשנא אותה,
על כך שלא אמרה "אוהב אותך לעד".

בחיים לא הכל גן עדן,
וגם לא גיהינום.
צריכים גם לחשוב על אחרים,
ולא רק על החלום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/7/05 15:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית פלס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה