השנים עוברות,והעצב כעת,העצב הוא גדול
עצב מהול בשמחה,שמחה קודרת
חוויות שלא אשכח
הימים,לעיתים קשים היו
לעיתים שמחים היו
לעיתים מאכזבים וכן,גם מאיישים
אך,כעת ממש לקראת הסוף
עצב מהול בשמחה,ותקווה חדשה
שגרה שנסתיימה,והנה,כבר התחילה חדשה
להתעורר בבוקר לקול ציוץ הציפורים,
לשמש הזורחת מעל לראשי
לרחש הקולות הנשמע ברחובות
זכרונות,מבטיח,לא אשכח
אהבות,שחלקן לא הספקתי לממש
שאלות,שלא פסקתי מלשאול
ותהיות,לא,לא חששתי
ובסיום כל יום,הפשלתי שרוולים
הוצאתי אויר נוסף,וצברתי כוחות חדשים
ליום שלמחרת,ליום החדש
יום בו אתעורר שוב לקול ציוץ הציפורים,
שוב לזריחת השמש המסנוורת בעיניי
לרחש הקולות ברחובות,לתקוות החדשות
אך עם כך,לא אשכח,את שהיה,ואינו עוד... |
