[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל יוחננוב
/
היו ואינם

השנים עוברות,והעצב כעת,העצב הוא גדול
עצב מהול בשמחה,שמחה קודרת
חוויות שלא אשכח

הימים,לעיתים קשים היו
לעיתים שמחים היו
לעיתים מאכזבים וכן,גם מאיישים
אך,כעת ממש לקראת הסוף
עצב מהול בשמחה,ותקווה חדשה

שגרה שנסתיימה,והנה,כבר התחילה חדשה
להתעורר בבוקר לקול ציוץ הציפורים,
לשמש הזורחת מעל לראשי
לרחש הקולות הנשמע ברחובות

זכרונות,מבטיח,לא אשכח
אהבות,שחלקן לא הספקתי לממש
שאלות,שלא פסקתי מלשאול
ותהיות,לא,לא חששתי

ובסיום כל יום,הפשלתי שרוולים
הוצאתי אויר נוסף,וצברתי כוחות חדשים
ליום שלמחרת,ליום החדש

יום בו אתעורר שוב לקול ציוץ הציפורים,
שוב לזריחת השמש המסנוורת בעיניי
לרחש הקולות ברחובות,לתקוות החדשות
אך עם כך,לא אשכח,את שהיה,ואינו עוד...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לרוסיות יש
עיניים גדולות?




בתחת?!





אד המתאבד הורס
עוד בדיחה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/05 13:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל יוחננוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה