המגע הוא רך ועדין
והוא מנוסה
אז הוא יודע בדיוק איך
והחום שיוצרת התנועה
משלימה את הפערים
ובחושך שבתוך העפעפיים
היד היא מרקם ולא בן אדם
והכח הוא חלום קטן
שמתגנב על קצות האצבעות
מפיל חפצים, מעיף באוויר,
קורע באמצע כמו רוח סערה
ולפני שנעלם בין הצללים
מביט אחורה בחטף כדי להתענג
על מראה הנוצות המתפזרות
השפתיים רכות ועדינות
ומשלימות אותו
מסיימות את העבודה לכאן או לכאן
ובחושך הן מרקם ולא בן אדם
מזל שלצמא יש רוויה לצמא
מזל שגם בצהרי היום
נותר החושך באיתנו