שְׁנֵי  מְשׁוֹרְרִים שֶׁהִכַּרְתִּי
מֵתוּ בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה.
יָשַׁבְנוּ בְּמַעְגָּל וְדִבַּרְנוּ
וַאֲנִי קָרָאתִי בְּקוֹל
שִׁיר עַל צְלָלִים בַּקִּירוֹת.
וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לַצְּלָלִים
וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהַצְּלָלִים קוֹרְאִים אֵלַי.
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַקִּירוֹת נִשְׁבָּרִים בִּי
אֶל הָאַפְלוּלִית
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם פּוֹרְצִים אֵלַי לַחֶדֶר
מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיסִים שֶׁהֵגַפְתִּי בִּי
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּמַעְגָּל
וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קוֹרֵא שִׁיר־צֵל חָדָשׁ
שֶׁכְּבָר לֹא יִכָּתֵב.