חושך, חושך כבד,
מועקה וטשטוש חושים
גורמים לי להרגיש סחרור
וליפול!
ליפול אל הלא נודע,
ליפול לחלל ריק,
בלי יכולת לפצות פה,
בלי יכולת לזעוק לעזרה,
בשקט מוחלט,
לא למשוך תשומת לב,
להיעלם!
לא להיות יותר,
לא להרגיש כאב,
כאב של בגידה,
של אכזבה,
כאב לא מוחשי.
מאבדת את היכולת לזוז,
את היכולת לנשום,
יכולת לחשוב.
והכאב,
כאב החודר אל מבעד למחסומי השכחה
ומכרסם.
לא מותיר פיסה קטנה של שפיות.
ואני ממשיכה לצלול,
אל החושך,
ואתם לא רואים.
מתי?
מתי תפקחו את העיניים?