היא לא תאהב אותו. היא לא תיתן לו את נפשה. תכניס אותו
למערבולת של הערצה, חסרת תמימות ומלאת משחקי תפקידים.
היא תהיה הביישנית שלו שצריך לטפח, תהיה השפחה הנרצעת לרגליו,
תהיה הגבירה הלא-מתפשרת שמתפתלת מעליו ואף מכאיבה כשצריך, או
סתם בשביל לשמוע אותו גונח.
מוליכה אותו במבוך הפנטזיות בלי יעד ממשי.

ושוב היא במיטה לא-שלה, הפעם אחרת בבסיס סגור, ושוב צורבות
הדמעות את גרונה מגעגוע אל רבים שעברו בה, געגוע אל הרגשה של
שייכות קצובת זמן.


לא בדיוק המשך ל"הפקרות נעורים"
http://stage.co.il/Stories/67929#top