[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליזי קופרמן
/
אני רואה

ממעמקיי נשמתי יצרתי לי עולם,
ואולי בעצם הוא זה שיצר אותי.
כשנולדתי הטמנתי במוחי את הרע והתחלתי לרוץ לעבר החיים.
האוצר הגנוז לא היה בשימוש כי אם שמור בפני כל העולם,
והטוב שנותר מקונן באוחריו העלה על פני סובבי חיוכם.
ואני כהולכת בדרך צללים, נחלתי נפילתם של עיוורים.
כי לא להם היכולת לדעת,
ואני לא ידעתי מלחמה וכאב.


בעת תקומתו של היום החדש, נפתח לו מוחי ומטמוני לו נמלט,
ופתאום כציפור הכלואה בידי שוביה,
שוחרר לו הכלוב ונותרתי שוב בלי רסן.
אך ידעתי בלב מגבלות העבר,
ולא שבתי ליפול בטעות השרידה.


וכעת כך עם לילה כשעת הנץ  בעקבותיו,
כרואה התעורר ואעיר גם קרוביי.
לא עוד אוצרות/מטמונות וכאב,
אני רואה!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אתם חושבים:
פה זה קולנוע
שאתם רוקדים
במעברים?!

פנטום הבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/05 9:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה