חווה: שאול אנחנו צריכים לדבר
שאול: אם צריכים, מדברים. אז מה מטריד אותך?
חווה: קשה לי
שאול: תהיי יותר מפורטת
חווה: קשה לי לחיות
שאול: לקרוא לרופא?
חווה: אני מקווה שנצטרך רופא עם הזמן. אני רוצה ילד ורופא נשמע
כמו רעיון טוב בבוא הזמן. אתה יודע... אני צריכה את הרופא
במקרים כאלה.
אותך גם כמובן שתחזיק לי את היד. אתה את היד. הרופא משהו אחר.
ואז ניצחון!
שאול: אני אוהב אותך חווה
חווה: ואני אוהבת רופאים
(שניהם מתחבקים. שאול כולו מחויך וטיפה מיוזע. הוא מהמוזרים
שמתרגשים מהר.)
שאול: למה שלא נאמץ גור במקום ונקרא לו ילד?
חווה: אנחנו מאמצים ילד וקוראים לו גור. תפסיק עם הסמים כבר!
שאול מסיים את הגוינט בשאכטות האחרונות שנשארו, לובש מעיל
לוקח מוצץ ומתכונן ליציאה
שאול: אני הולך להביא את הילד, איזה את רוצה?
חווה: שוקו וניל, והכי חשוב שיהיה לו את המצח של אבא שלי
שאול קונה כרטיס לאוזבקיסטאן ויוצא לדרכו
למה אוזבקיסטאן - האמסטרדם של המוסלמים.