לכי איתו,
חככי את פניו בידו, כמו שחככת בידי.
לטפי את זיפי זקנו ואת קווצות שיערו, כמו שליטפת את שיערי.
הביטי בעיניו במבט המתוק והאוהב, כמו שהבטת בעיניי.
קמרי את גבך והשעיני עצמך על ברכיו, כמו שנשענת על ברכיי.
דברי אליו במילות האהבה, כמו שדיברת אליי.
שכבי איתו, גנחי, זעקי לאזניו מילות הנאה מוחרשות, כמו שזעקת
באזניי.
לעולם עוד לא תשובי להיות שלי.
לעולם לא אחוש את לבך פועם פעימה אחת עם שלי,
את הליכתך מתאימה את עצמה להליכתי.
לעולם --
מילה אחת כבדה, עצומה, אפורה, אפלה, חוצצת בינינו.
קברי את עצמך בתללי אהבתך החדשה,
לאחר שהבטחת שלא תאהבי עוד איש מלבדי.
אהבי אותו, כי כמו שאמרת: אם תמות, לא אתחתן לעולם.
ושוב,
לעולם --
מילה אחת חסרת משמעות, רדודה וריקנית, מהדהדת בינינו.
כנגד כל מילת אהבה שאמרתי לך, יש בי כעת מילת שנאה.
אבל לא אוכל לזעוק אותה בחוצות,
לא אוכל לגלות את ממדי אכזבתי,
להחצין את תהומות הבדידות שאליהם השליכוני בעת הלכת ממני.
לכי. אולי כך כדאי, אולי כדאי שלא אראה אותך
לעולם --
מילה אחת השזורה בקיומי עכשיו, ואני לא יודע לאן ללכת. |