ג'ני פקמן / אפור |
היה האפור- אפור הזה
שנתכדרר
ונחבא בחללי הנפש
השוממים.
דקרוך פעם
בסכיני מילים,
עת ביקשת לצבוע
השמיים.
המכחול
נשמט אז מידך,
וקופסת הצבעים נותרה
יתומה.
גם עננים,
ככל החלומות,
נראים מכאן קרובים
כל כך -
מרחק נגיעה.
הושט ידך.
שברי ענן חיוור
ינשרו לידיך.
התמסר למגעם:
הקפאון הזה
הטביע גם בך
את צבעי בראשית.
ואולי הפעם
גם תצליח לעוף,
קל, כמותם,
באפור הנצחי של הרוח.
ואולי הפעם
תפתחנה הדלתות
ואולי תוכל
זכות הגשם
לטהר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|