זהו, הכל נגמר
בלילה אחד סגריר וקר.
לא תכננתי להגיד לך ביי
ולהראות לך עצב על פניי.
התכוונתי להגיד לך שאותך אני אוהבת
ושאני לא רוצה שזו תהיה אהבה נכזבת.
רציתי להגיד לך שאותך אני רוצה לראות
ולא להמשיך לקבל ממך כל ערב הודעות
אבל זהו עכשיו הכל נגמר
כי הפתרון לאהבתנו נסתר.
בדרך הביתה, אתה מדבר כאילו כלום לא קרה
כאשר אני באותו זמן חושבת כיצד להראות שמחה.
והנה הגיע הזמן להפרד, והפרידה כל כך קשה
כי בראש רץ לי סרט של אותה נשיקה.
אותה נשיקה, שכל פעם גרמה
לכך שהבטן שלי תשמיע איזו נעימה
ושבכל שנייה תיווסף לי עוד פעימה.
גם עכשיו אני מרגישה את אותו הדבר
רק שהפעם יש דמעות שחונקות אותי בצוואר
וכדי להצטער זה יותר מדי מאוחר.
אתה ניגש אלי, מחבק אותי
מניח את ראשך על כתפי,
ואני רוצה לחבק אותך ולעולם לא לעזוב
לחוש אותך כה קרוב.
לנסות להבין מה קורה שם אצלך בלב
שגורם לך להיות כזה שלו.
ולאט לאט המגע רפה
אני נוגעת בכף ידך, בקצה,
אנחנו שנינו מסתכלים אחד לשני בעיניים
כמו שאחרי בילוי היינו נפרדים לבינתיים,
אך הפעם שנינו יודעים עמוק בפנים
שזו הפעם האחרונה שיהיו מגעים |