כשהיום הופך ללילה
והחום הופך לקור
אני מרגיש את עיניי דומעת
אבל הן עדיין יבשות
כשליבי החזק הפסיק לפעום
ידעתי שהגיע הזמן לבכות
אבל עיני יבשות והפה עוד שותק
איך אפשר לאהוב בלי לחבק
השנים חולפות והעולם המשיך ללכת
ורק אני נשארתי כן יושב ומחכה ליום המושלם
ועדיין חושב שזה יגיע שזה כבר כאן
אבל הזמן ממשיך לנוע ואני תקוע בנקודה אחת
אז עיני בוחנות את ההווה החדש ונפרדות לשלום מהקודם
וכשאני נכנסתי לחיים עכשיו זה עדיין לא מאוחר כול כך
תמיד יש סיכוי להתחיל הכול מחדש ולנצל כול יום כאילו הוא
מיוחד
כי החיים הם דבר מסתורי שרק אתה מחליט את הכללים .
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.