[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביגיל נץ
/
שיר על אהבה

יש רגעים שריק נפער בין פעימה לנשימה
וכל הכח בי נגמר והתהום כולה דממה
אז החיפוש הופך להיות אחר תחושות וכימיקלים
ולא יודעת איך לחיות בלי החמצן ששוב נגמר לי
אומרים שאהבה תבוא ועל הכל תציב לי גשר
שבחיקה יימס הקור ובאורה תזרח הקשת
אך בתוכי יש המולה שמייחלת למנוח
וצמאון לעוד מילה שתמלא לי את הכוח
רוצה לנוח בחיקך ולדקה תמה מנצח
להתכרבל בתוכך ולא לזכור להתפכח
במפרשיי פרועה הרוח, מכה לאלף כיוונים
ומתחתיי אין חוף בטוח רק סערה וניגונים
בתוך דוגית צרה מושטת ללא מלח שינווט
ולא מצאתי את השקט או יבשה שתחבק
אך אם תאהב אותי עכשיו אולי אהיה עוד מאושרת
ואקווה אל המחר בו השמחה הינה מותרת
חיפשתי כל יום שנגמר וכל מחר שלא הבטיח
מי ששיקר כבר לא זכר, גם לא טרחתי להוכיח
אתמול חצית עננים - אני חתכתי ת'ירח
כי הוא סינוור עם כוכבים ואז דלק באין מפריע
ורק השמש בזריחה בחום קרניה עוד לוטפת
את שתיקותיי היא מאחה ומשובבת את הנפש
ויש צבעים, ויש ריחות וממטרה כלואה בדשא
וזכרון ילדות מתוק שמתחנן אליי לגשת
הו אז החדר מתמכר לחסדים זולים של חושך
אני טווה חלום אחר בו הכאב נכנע לאושר
גם מילותיך נעתקות ולא מוצאות אליי ת'דרך
רק מבטיך בשתיקות קוראים לי בשפה אחרת
אפשר לומר שזה גורל אשר סוגר פתחיו בדוחק  
אני צונחת ובוכה והתקווה דואה לרוחק
עכשיו זה זמן להתאהב, לא לפתות שוב את הצער
לתת סיכוי נוסף ללב והנשימה תדביק כל פער
חיי בתוך שעון של חול - הגרגרים נופלים בלי דופק
אני נותנת את הכל ולא תוהה על גיל ודופי
שלום אהוב, יפה שעה - בה התמימות אט מתעטפת
ומתבזה בטיפשותה במשחקים של צל ושקר
הלב נשלח למרחבים, עוניו צמא לטל של בוקר
אני נפתחת מקירבי - עוד אשלם על כך ביוקר
אם בחלון יבקע האור ואם תשטוף במילותייך
אולי מלאך עליי ישמור כי אש חלום בך לא מתה
גם לבדויה שבנשים - מגיע פרק קט בספר
אשר נכתב למלכים ובו היסטוריה נאפפת
האם גם לי יוקדש פסוק ולא אחלוף כאפיזודה
אם אתנגד למציאות באשליה שכבר נגוזה
להיות אחד זה הכאב שלא קיים בהיות השניים
זה גיהנום חם וצורב שמתפוגג בין הידיים
אמסור נפשי בכדי לישון בחיק גופך עם רדת ערב
ואז ליעור באור ראשון ולהיות אישה אחרת
נחלשתי עול מעמסות - אבל רוחי הנה עיקשת
והיא נלחמת ברוחות - אליך בתשוקה נואשת
אבוא אליך בגפי ולא אביא אליך דמע
רק גוף עייף מן השנים ולב שרק האל שומע
מחר תובס ההפלגה ותאבד בלב החלד
ואם יאמרו לי "את טיפשה" שהתאהבתי כך בילד
אומר "שייכת החוכמה - ללב שלא יודע שובע
והוא מכה באדמה - זרעים שינסקו לגובה
אנום כעת ועל פתחי - הפת שברשותי אניח
וצעדיך אל ביתי יהיו לי כביאת משיח
אסוף את טעם שפתותיי ועל לבך אסור לשכוח
בנשמתך אצור  דמותי - רק שם מותרת היא לטבוע
הנה הליל בכיסופיו - עירום מכל בדיה ושער
הוא מתפתה לאוהביו ומתנקה מכל הרעש
עצום עיניך אהובי, האתמולים גם הם כבר תמו
ובידך מונח לבי ורגשות שלא נדמו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא להשיג את אשר
היה בכוונתנו
להשיג, הוא
לפעמים שאלה של
מזל רב.




זוכה בפיס


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/05 11:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביגיל נץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה