ארבל הכרמלי / טלטלות לב מאוהב |
החש בין הפטיש ובין הסדן;
נוצץ כשמש בערגותיו-
רשפים קרים מתיז בדאגותיו,
עוטר תלתלי שמש בריקוד אהבתו-
נעטף בעננים מחשש פן ינופץ חלומו,
עליזת צבעים היא נשמתו
מן הפלאית שתקעה מושבה באוהלו-
הולם הלב באיבו פן תעלם האהבה
ולא יידע יותר טעם פעימה.
13/05/05©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|