|
פועם-הולם לב מאוהב
החש בין הפטיש ובין הסדן;
נוצץ כשמש בערגותיו-
רשפים קרים מתיז בדאגותיו,
עוטר תלתלי שמש בריקוד אהבתו-
נעטף בעננים מחשש פן ינופץ חלומו,
עליזת צבעים היא נשמתו
מן הפלאית שתקעה מושבה באוהלו-
הולם הלב באיבו פן תעלם האהבה
ולא יידע יותר טעם פעימה.
13/05/05© |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.