מסתכל עליה,
מנסה לברוח לדקה מעצמי,
מהזמן שלי.

יושבת בבגדים מוזרים וכובע,
עדינה וחלשה, עדיין ילדה
מנסה לברוח מהעולם שלה,
בלי להכיר אותו.

מחפש את המבט השיכור שלה,
שבוהה בנקודה אחת, בכלום.

הצבע הירוק בעינייה, ילדותי משהו,
חיוך בתולי, גזרה רזה וחטובה בתוך ערמה של בגדים שחורים
מתיימרת למחות על משהו נשכח וטיפשי.
או שנשכח רק אצלי...

נשענת על גיטרה,
בקבוק בירה זולה ביד אחת,
וסיגריה מקומטת שהחביאה בתיק ביד השניה.

זכרון יותר מדי עתיק של עצמי.

דכאון מזויף שפורץ מעיניה,
מול הדכאון שעמוק בתוכי.

מבט בוהה מעורפל שלה,
מול התמקדות חדה ומהירה שלי.

מרחק אינסופי של שנים ומציאות בינינו,



מול מרחק הושטת היד, והלחישה שלי...




-מסתובב
-עוצם עיניים
-ממשיך ללכת