מאיה לירי / בעיתים שכאלה |
בעיתים שכאלה בזמן גואה
משתקפים צבעי ידידות מוקצבת
העפת גיצים לחלל טועה
וטרם יחול תאמר: "עוזבת"
פרקים מוכרים במסלול דרכים
שיקול דעת גובל
ובין הורד לבין השרכים
אמר לה: "הפורח לעולם נובל"
ידידות, אולי שיברי אהבה?
חיבה עצורה ודורשת יותר
הוא בא אליי ומתוודה על תאווה
ממהר להתכנס ושוב חוזר
מכה בסלע, מפשיט זעם
חסרת מגן שולפת חיצים
תגובה ציבורית, ומה הטעם?
בשימוש אהבה לצורך אישים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|