אליאור כהן / יובל |
ולא ידענו באיזה שביל הולכים
רק לעבר הזריחה הלכנו
כי היא זו שהבטיחה
את שבועת האוהבים.
וידעתי, הו ידעתי
רק בך להסתכל,
לתוך עיניך היפות
שגלשו כמו על גל
אל תוך עיני המצפות,
לך.
וכמו הים הגואש,
לבי נשפך על חולצת נשמתך
והכתים אותה בכתם של אהבה.
לאהובי האמיתי והיחיד, יובל!
לא אשכח את כל התאריכים שהיינו ביחיד ונהייה בעתיד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|