דניאל לה / ערב |
קצת הלכתי לאיבוד.
סימנתי את הדרך חזרה אך,
הסימון נעלם,
נבלע לתוך האדמה.
תנועה מתמדת
לעיתים
מקפיאה אותי.
השמש, הצחוק והירוק עם הורוד
אומנם מנחמים,
אבל הזמן האינסופי
והזמן הכה מוגבל
מטשטשים את חושיי,
את הראייה שלי.
אני רוצה משקפיים,
לראות טוב יותר,
לראות למרחקים.
עוד מעט שש,
ויש עוד מה ללמוד,
עוד מעט שש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|