צא אל העולם, איש שלי.
הפסק להעלים עין מכל החוויות שפעם ידעת.
אתה נעול בפני יותר מידי דברים.
אתה סגור בתוך עצמך הקטן, סגור בתוך מציאות חופשית וידועה
מראש. מקובעת.
הדלת שנעלת כדי לשמור את העולם מחוץ לך, היא זו שמחזיקה אותך
מחוץ לעולם.
אל תאבד את הקשר עם אלו שסגרת בחוץ.

תפתח את עצמך לעולם, איש שלי.
הוא מפסיד כל כך הרבה כשאתה חוסך את עצמך ממנו.
אל תפחד להיפגע, יקירי.
אל תפחד להתקרב.
אל תפחד לקחת סיכונים.
אל תפחד להרגיש, להתמסר, לאהוב, להזדקק.
אל תפחד לסמוך.
תאמין.
תבטח בי, איש שלי.

אל תנסה להשתנות, אהובי.
מגיעה לך מישהי שתאהב אותך כמו שאתה.
לא למרות כל הפארדוקסים שאתה מכיל והקיצוניות שבך, אלא בגללם.
שתדע לזהות ולחבק את כל הניואנסים הדקים שלך, את הדברים
הייחודיים רק לך, ולשמור עליהם.
ועל האישה הזו, אהובי, תצטרך אתה ללמוד לשמור.
אהובי, אל תשכח להתבגר.

צא אל העולם, איש שלי.
לך לקראתו בזרועות פתוחות, וחבק את כל מה שהוא מציע.
הרטב בגשם, ותן לשמש לספוג את הרטיבות מבגדייך אל האויר.
הרשה לרוחות הסתיו לנשב בשיערך ולריחות האביב למלא את ריאותיך,
את כולך.
אסוף אלייך את האושר והצער, את הבריאות והחולי, את הצחוק
והמועקה, את הכלל והפרט.
קבל את העושר והעוני כאחד, את הזאב והכבש, את השלום והמלחמה.
את הביחד.
את הלבד.
אפשר לעצמך לחוות את הכל; תראה, תקשיב, תלמד, תזיין, תזכור,
תבין, תשכח, תגיע ותיעלם.

אל תפחד לאהוב, יקירי.
אהובי,
איש שלי.

ואל תדאג לי, איש שלי.
אני אשב כאן ואחכה עד שהעולם ימלא אותך, עד שתתמלא מהעולם.
אני אשב כאן ואחכה לך, שתחזור.