קמטים טיפסו על פניה וגם השיער האפיר,
הגברים יותר לא שרקו לה, לשולה.
היא כיכבה בשיר של להקה עם קצב מגניב
למרות שהיא שכבה עם חצי תל אביב,
היא עדיין הייתה הגאווה של עפולה, שולה,

וכעבור עשור היא עוד אחת שאיש לא מכיר,
מנקה חדרי מדרגות ברחבי העיר.

פזמון(?):
תהילה מתפוגגת, הרגע חולף,
הזוהר מתעמעם, האופנה תתחלף,
יישארו רק זכרונות של חוסר טעם,
אבל זה לא יהיה כמו פעם,
לא משנה כמה תשפשף.


צבע השיער שלה עדיין לא נכון,
וכולם זוכרים שהיא הייתה נערת רוק.
התחתנה התגרשה התנזרה ומה לא,
הגוף החטוב עוד עושה את שלו,
תשאלו את השוטר שתפס אצלה קוק,
הפלסטיקה עוזרת להזדקן עם סגנון,
אבל יותר היא לא תהיה במקום הראשון.