בליינד גוארדיין / פרידה |
והן אינן כשאתמול,
את מתפוגגת מבין האצבעות,
ובידי כבר לא נותר גרגיר בדד של חול.
ושערך נישא ברוח מהממת,
כשעל פני משב הדום שתיקה,
את מבטך את בחיוך מוהלת,
ואין בין פעימות לבי תשובה.
אך לא אראה יותר בוהק עינייך,
ולא נישא ברוח שערך,
אחרוט בזיכרוני פנייך,
ואת נפשי אמהל בחיוכך.
לאולה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|