אני נופלת על הריצפה באמצע הרחוב וקמה לבד.
אם אני אמות עכשיו, אתם תדעו רק מחר.
זה לא עצוב שאם אני אחתוך אותי,
הדם יזרום לכם אל המיטה, רק כשתגיע השמש עם העיתון?

אני אוהבת לכתוב בדלת פתוחה
אני אוהבת להתאהב שוב כמו ילדה
אבל המיטה שלי כפולה וזו רק אני
ואני מתעוררת עם שאריות חיבוקים של זרים שבדיתי.

אז תקחו ממני את האלכוהול תחליפו באהבה
שתרים אותי כשאני נופלת על הריצפה,
שאני אכסה בחורף הירושלמי כשקר,
כי אני מרגישה קצת מגוחך לכסות, מתוך שינה, אף אחד.