ארבעת הרוחות צולפות קרות בפנייך
הוורדים קמלים לאט, כך גם רגשותייך
תום גופך, קול זמיר
אך בשבילך נגמר השיר
אהבתיך ולא יכלתי
ונתתי לך לכאוב
ראיתיך ולא רציתי
לא רציתי לאהוב
חיוור פנים מול דבש שפתייך
עם העוקץ הקורע את עינייך
לא שנאה ולא רעות
אהבה שזורת תשישות
לכודים בתוך השקט נשמע רק קול המטרונום
ליבך קר כקרח, שלי לוהט כגיהינום
אהבתיך ולא יכלתי
ונתתי לך לכאוב
ראיתיך ולא רציתי
לא רציתי לאהוב
הייתי משחרר אותך מעול אהבתי
מלח דמעותייך מערער בי את שנתי
כאב, כאב שמתחבר הופך ללב שלם
שלי בוכה לך בכל רגע , אנוס הוא לדומם
אהבתיך ולא יכלתי
ונתתי לך לכאוב
ראיתיך ולא רציתי
לא רציתי לאהוב
ראיתיך ולא רציתי, לא רציתי... לאהוב. |
