זה שיר שנכתב על חבר שלי ששמו ליעד, שרצה לזרוק את עצמו אל תוך
האש החיה כאשר הוא יתגייס לקרבי, ואני וחבר שלי נורא דאגנו לו,
ניסינו לדבר איתו ולא עזר, הוא רק תמיד ענה בזילזול "לי זה לא
יקרה" עד שהוא שמע את זה...

זאת רק סקיצה שנעשתה במחשב, מקווה שזה לא יפריע.

מילים: לירון דרחי, מעין צ'רט
לחן: מעין צ'רט
גיטרה באס: רועי אפסל
גיטרות: מעין צ'רט


בחוף קטן, קן הצבים
נותרו לבד, מול כל האויבים
נחש ותנין, מחכים לזמן המתאים
לתקוף צבא שלם של ביצים

הסכנה חלפה, נשארתי בחיים
עוד כמה ימים, אנו בוקעים
אך בינתיים, מחכות חיות רעבות
שאותנו, אותנו הן טורפות

לי - עד מתי
לי - עד אולי
לי - עד מתי
לי, זה לא יקרה

יצאנו אל מחוץ, לאור העולם
מסתערים על המים, כמו צבא מושלם,
אך למעלה מחכים, מחוץ לשדה הראיה
שחפים הרוצים שבויים לבטנם

הסכנה חלפה, רק עוד כמה מטרים
אני מגיע למים, ונשאר בחיים
אך ממעל מחכים, שחפים רעבים
שאותי ואת אחיי,
אותנו הם טובחים

לי - עד מתי
לי - עד אולי
לי - עד מתי
לי, זה לא יקרה

הגעתי לסוף
החול הרטוב כבר ברגליים
אני כל כך מאושר, שרדתי עוד יום
אך משום מקום, מגיח שחף פתאום
מעלה אותי לשמיים.... וליבי דום....