|
לא רציתי שזה יקרה
אבל זה קרה
לא רציתי להרגיש את מה שאני מרגישה
לא רציתי להיקשר
ולא רוצה לחשוב עליך יותר
לא צריכה רחמים
כל פעם שאני נתקפת געגועים
ונזכרת ברגעים מאושרים
איך עברו הימים
לא רציתי להתאהב
ואז להרגיש את הכאב
שמשהו חסר בלב
והכעס לא דואב
לא רציתי לסלוח
זה תקוע במוח
ואני לא אשכח לעולם
את כל ההבטחות סתם
לשווא לא חשבת שהן יהיו
והן לבטח התקיימו
אבל זה רק הותיר צלקת
כשהבנתי איך נפשי צועקת
לרגל כל הבטחה שהתנפצה
ונשארה לה באוויר תלויה
לא רציתי לשנוא את עצמי
ולא רציתי לבכות
לא רציתי להמשיך לחכות
לא רציתי לשנות אותך
ולא רציתי גם להכריח
לא רציתי שיהיה לך יותר זמן בשבילי
ולא רציתי שתנסה
לא רציתי לחלום עליך
ולא רציתי שתחלום עלי
לא רציתי להיות לך עבד
ולא רציתי שתנצל אותי
לא רציתי שתנפץ את תמימותי
לא רציתי שזה יקרה
אבל זה קרה
לא רציתי להרגיש את מה שאני מרגישה
ובעיקר לא רציתי אותך |
|
|
"תקשיבי, יא בת
זונה"
(ץ סופית, מתוך
ספרו - "משפטי
פתיחה גרועים
לחיבור בבגרות
בהבעה") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.