|
אלה האחים שלי, אלה האחים!
ששלחנו, ששלחתי
שהלכו ולא חזרו,
שבחרו ולא בחרו
שנפלו כשלחמו.
אלה האחים שלי אלה האחים!
שהרגו, שגירשו
חיילים אבל גם
אזרחים,
זקנים,
ילדים.
אלה האחים שלי? אלה האחים?
שהלכו בשדה דמים
שעכשיו הוא שדה פרגים.
אך איה הם הזיתים?
כי לא שדה הוא זה
כפר!
שרים כאן בשלושה קולות,
זה מקסים, אני חושב:
הצלחות נעזבו על שולחן
ליידן סכינים
והבגדים במקומם
ערומים.
אני חושב על המנזרים בירדן עזובים
מתפוררים ליד ים המות.
אני חושב על מסגדים
שהפכו מסעדות
ועל פארקים
שהיו בתי קברות
אני חושב על פליטים.
אלה האחים שלי?
אלה האויבים? |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.