ריקי די / יערות החושך |
בין נימים וורידים,
איברים עוד זבים
את שנות דמעתם.
משוטטת שלמת גוף,
קטועת לב,
קטונתי לכאוב בעיניי
את עשן להטם.
ממרחק יערות הפחד
עצים הזויי מחט
מליוני פיות סדוקים.
אך אוזניי אטומות .
מגע עלי השלכת
דבק בי, שוקע
בזעקתם
תחת רגלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|