אני עומדת מולך ואין בי מילים,
האוויר סביבי עצוב
ולי אין ברירה, אני נושמת אותו כי חייבים.
אני נושמת אותו כי אחרת אשתייך לקבוצה שהם קוראים לה -
המתים.
אני לא בת אדם של קבוצה.
הקור מקפיא הכל, חוץ ממך.
המשכת הלאה בלי לתת לי לבחור באפשרות אחרת.
ואין כאן נפילה אחרי נפילה.
ואין כאן רע שהופך לרע יותר,
ליפול לא בא בשלבים.
זה נגמר רק כשנגמרים הכאבים
לי עוד כואב בינתיים...