רק לחרוט בעיפרון, את כל שנשאר.
רק לחרוט זיכרונם בכל שאבד.
רק לחרוט על גבי הקלף, נשמותיהם האבודות.
רק לחרוט שמותיהם, בדרכים, בתלאות.
איך יוטלו במדיהם הירוקים, בעולמות המוות.
איך פרחי חייהם, אדומים כדם, זועקים חלושות.
דמעות, יפלחו ליבי, יחתמו נשמתי, יחזקו שאגתי.
מילים, מהן מילים, לצד כל חלומותיהם, חסרות חיים.
זמן, מהו זמן, לצד מותם, פוסק מריצתו הנצחית.
דם, מהו דם, לצד זעקתם, דבר הנעלם.
מוות, מהו מוות, לצידם, הם עצמם.
חיים, מהם חיים, לצד מותם, אינם קיימים.
תם... תם ונשלם.
חלומותיהם, בקשותיהם, אהבותיהם, חייהם.
תם... תם ונשלם.
המילים, הזמן, הדם, המוות, החיים.
מה הם לצידם? לבבותיהם המצוידים, בכנפי מלאכים.
היכן היית? אנה נעלמת?
האם קיים אתה?
האם היו הם חייך, מותך, זעקתך, דמעותיך...
כאשר כל שחיים מילאוהו...
תם ונשלם.

מוקדש לכל חללי מערכות ישראל... ולאלוהים...