לפעמים...
כשמתחשק לי לבכות... חיוך מתנוסס על פנייך.
לפעמים...
כשמתחשק לי לזעוק... שותקת,
כשתיקתם של הקברים, כשתיקתו של הלילה, שותקת.
לפעמים...
כשמתחשק לי לברוח... עומדת במקומך.
ניצבת. נותרת קפואה. אינך בורחת איתי.
לפעמים...
כשמתחשק לי...
פשוט מתחשק לי להיות לצידך...
אינך מאפשרת לי זאת.
לפעמים...
כשאינך כאן... חיי אינם חיים.
לילות הינם בקרים. מציאות משמעותה חלום.
בין התקוות תופסת האשליה בחיי מקום.
תמיד...
כשנדמה שליבך שלם,
שבנשמתך מתעצם אושרך, שבעינייך נובטים החיים.
תמיד...
שקרים, אשליות, הינם משמעותם של הדברים.
לפעמים...
הישארי לצידי.
לפעמים...
בירחי איתי.
לפעמים...
עשי עצמך... שקרי לי...
שהנני הדבר היקר לך ביותר.
רק לפעמים...