|
משייפת את לבי
כמו משייף על עץ
כדי שיהיה ישר ויותר יפה
בועות סבון מרחפות סביב החדר
נוחתות במקריות על שיערך הנפלא
מתנפצות לרסיסים ומותירות שובל
של מים עם סבון
הסרעפת שלך מפיקה
צלילים מדהימים
שהייתי שמח לשמוע תמיד
מוקדש באהבה רבה לרננה גליק |
|
|
ופתאום, איזה
יופי, הוא הולך
לבד!
זכרונותיו של
דוקטור
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.